Shabbath
Daf 82b
משנה: נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס לִפְצּוֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים. קִירְדּוֹם לַחְתּוֹךְ בּוֹ אֶת הַדְּבֵילָה. מְגֵירָה לַגּוֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה. מַגְרֵיפָה לִגְרוֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגְרוֹת. אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּלְגֵּז לָתֵת עָלָיו לַקָּטָן. אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכַּר לִתְחוֹב בּוֹ. מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ וְשֶׁל סַקָּאִין לִפְתּוֹחַ בּוֹ אֶת הַדֶּלֶת:
Traduction
On peut prendre un marteau pour fendre les noix, ou une hache pour couper un gâteau de figues sèches, ou une scie pour découper le fromage, ou une pelle pour enlever des figues sèches, une espade (582)''Le comment. a: pala, pour pele (pelle); puis: forke, ou fourche.'' ou une fourchette pour offrir un objet à un enfant, un fuseau ou une navette pour les piquer sur des fruits, une aiguille pour enlever l’épine ou l’éclat de bois, ou une grosse aiguille à sacs pour ouvrir une porte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נוטל אדם קורנס. פטיש מורטל בלע''ז:
לחתוך בו את הדבלה. שאחר שעשאה עיגול עבה היא ונעשית קשה וצריך קורדם לחתכה:
מגירה. שיש בה פגימות הרבה וממהרת לגור לחתוך את הגבינה ע''י פגימות שבה:
מגריפה. ווידל בלע''ז לגרוף בה את הגרוגרות מן החבית:
את הרחת. פאל''י בלע''ז:
ואת המזלג. שהוא כמין עתר ועשוי כעין פורט''ו ולו שלשה שינים. ומהפכין בו הקש בגורן:
לתת עליו לקטן. מזונות לקטן:
את הכוש. הוא הפלך נקרא פוטיל''ו ואת הכרכר נקרא ראיי''ל והוא כעין מחט של סקאין:
לתחוב בו. התותים וכל פרי הרך:
מחט של יד. הוא מחט שתופר בו הבגדים:
ליטול בו את הקוץ שנתחב בבשרו ומותר להסירו בשבת:
ושל סקאין. מחט גדולה שתופרין בה השקין לפתוח בו את הדלת אם אבד לו המפתח:
הלכה: נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס לִפְצּוֹעַ בּוֹ אֱגוֹזִים. הָא שֶׁלֹּא לִפְצּוֹעַ בּוֹ לֹא. מַתְנִיתָא דְרִבִּי נְחֶמְיָה. דְּאָמַר רִבִּי נְחֶמְיָה. אֵין נִיטָּלִין שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ.
Traduction
Si ce n’est pour fendre des noix, on ne pourra pas ''prendre le marteau'' inutilement. Est-ce que cet avis de la Mishna (§ 2) est de R. Néhémie seul (non des autres sages), qui défend de le déplacer sans utilité?
Pnei Moshe non traduit
גמ' נוטל אדם קורנס לפצוע. משמע דווקא אם הוא צריך לפצוע בו הא שלא לפצוע בו לא. א''כ מתני' דר' נחמיה היא דאמר לקמן אין ניטלין אלא לצורך גופו:
רִבִּי בָּא רִבִּי יוּדָא רִבִּי חִינְנָא בַּר שְׁלֶמְיָה בְשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי נְחֶמְיָה בְּזַייָרָא וּבִמְזוֹרָה וּבִמְכוּנָה. בְּזַייָרָא. דּוּ עֲצַר בֵּיהּ. בִּמְזוֹרָה. דּוּ חֲבִיט בֵּיהּ. בִּמְכוּנָה. דּוּ כְתִישׁ בֵּיהּ.
Traduction
Non, dit R. Aba, R. Juda, R. Hinena b. Salmia au nom de Rav (584)Jér., (Betsa 1, 5) ( 60c)., les sages se rangent à l’avis de R. Néhémie pour 3 objets, qui, par leur valeur toute spéciale, se trouvent le samedi écartés de la pensée du maître; ce sont: la poutre avec laquelle on comprime les étoffes, le battoir avec lequel on lave les habits, et les crochets de suspension de la soie.
Pnei Moshe non traduit
מודין חכמים לר' נחמיה בזיירא וכו'. כדמפרש ואזיל:
בזיירא דהוא עצור ביה. שעשוי לעצור ולדחוק את המשקה שיצא ובמזורה דהוא חבוט ביה את המוץ והפסולת ובסכונה דהוא כתיש ביה ואלו מקפיד עליהן ואין ניטלין אלא לצורך מה שהוא מותר לעשות בשבת א''נ לצורך מקומן:
רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלָעָזָר. קָנִים וּמַקְלוֹת קוֹדֶם לְהַתָּרַת כֵּלִים שָׁנוּ. 82b לְווָחִין שֶׁלְסְפִינָה אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. אִם הָיוּ מְכוּסִּין עַל גַּבֵּי כֵלִים אוֹ עַל גַּבֵּי אוֹכְלִין הֲרֵי הֵן כְּכִיסּוּי כָּל הַכֵּלִים וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי לָא. אַף עַל גַּו דְּתֵימַר. כְּכִיסּוּי כֵלִים. וְהוּא שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶן תּוֹאַר כֶּלִי.
Traduction
R. Zeira dit au nom de R. Eléazar (579)Jér., (Pessahim 5, 9) ( 39d).: la permission refusée (même au temple), le samedi, de placer des tiges entre les pains de proposition pour les aérer, ou d’étendre des bâtons d’une épaule à celle du voisin pour y écorcher l’agneau pascal, a été émise avant l’autorisation générale de déplacement des ustensiles. Il n’est pas permis de déplacer le samedi les banquettes d’un bateau; mais si elles couvraient un vase, ou un comestible, on peut déplacer l’ensemble en ce jour, comme cela a lieu pour toute couverture. R. Ila dit: l’autorisation de déplacer les couvertures des ustensiles s’applique seulement à ce qui en a la forme.
Pnei Moshe non traduit
קנים. הא דתנן בפ' שתי הלחם לא סידור קנים ולא נטילתן דוחה שבת ומקלות הא דתנן בסוף פ' תמיד נשחט כל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט מקלות דקין חלקים היו שם ומניחן על כתיפו וכתף חבירו ותולה ומפשיט ור''א אומר י''ד שחל להיות בשבת יניח ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתיפו ותולה ומפשיט לפי שלא היו יכולין לטלטל המקלות וזה ג''כ קודם להתרת כלים נשנו:
לווחין של ספינה. דפין שניטלו הימנה אין מטלטלין דלאו דעתיה עלייהו ומוקצין הן:
אם היו מכוסין. כלומר אם ראוין הן להיות מכוסין על גבי כלים או אוכלין וכו':
אמרי בימי ר' לא. כך היו אומרים בימי רבי אילא דאע''ג דאת אמר ככיסוי הכלים הן והוא שיש עליהן תואר כלי:
כָּל שֶׁנִּיטַּל בִּשְׁנַיִם מְטַלְטְלִין אוֹתָן. בִּשְׁנָיִם בְּאַרְבָּעָה וּבַחֲמִשָּׁה אָסוּר. אָמַר. רִבִּי זְעוּרָא. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. בִּשְׁנַיִם מוּתָּר. אֲפִילוּ בְּאַרְבָּעָה וּבַחֲמִשָּׁה מוּתָּר. מַה דְמַר רִבִּי מָנָא. (אָמַר) [בִּימֵי] רִבִּי יוֹסֵה הֲווֹן טַלְייָא טְעִינִין סַפְסְלָא דְּרִבִּי יוּדְה בַּר פָּזִי וְסַבַּייָא מְסַייְעִין לְהוֹן. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה הָיָה וְטִילְטְלוּ קָרוֹן שֶׁל בֵּית רִבִּי בַּשַּׁבָּת. וְלָאו כֶלִי הוּא. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְאֵין תַּשְׁמִישָׁן אֶלָּא עַל גַּב מְקוֹמָן אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. קּוּפּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְסוּגִין הַגְּדוֹלִים מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְתַשְׁמִישָׁן בִּמְקוֹמָן אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. מַכְבֵּשׁ מִיטּוֹת מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. כּוֹבֶד הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן מְטַלְטְלִין אוֹתָן חוּץ מִן הָעוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דְתֵימָר בְּעוֹמְדִין שֶׁשָּׂם. אֲבָל בְּעוֹמְדִין שֶׁבָּן מוּתָּר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. קָנִים וַחֲבָלִים שֶׁל קורייס מְטַלְטְלִין אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. מַה דְּרִבִּי יוֹסֵה אָמַר. רִבִּי וֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן לֵוִי. מָהוֹ לְטַלְטֵל כְּלֵי קורייס בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. מְטַלְטְלִין. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן לֵוִי. מָהוֹ לְטַלְטֵל כְּלֵי קורייס בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. אֵין מְטַלְטְלִין. אָמַר לֵיהּ. לָמָּה. אָמַר לֵיהּ. מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין.
Traduction
Tout ce que l’on peut déplacer à 2 personnes pourra l’être aussi en ce jour; mais, s’il faut 4 ou 5 personnes, d’après ce qu’a dit R. Mena au nom de R. Yossa, que des enfants portaient le fauteuil de R. Juda b. Pazi, aidés par des vieillards (donc, malgré le grand nombre de gens, c’est permis). R. Eliézer, au nom de R. Hanina, raconte avoir vu traîner le char à bras de chez Rabbi le samedi. Mais n’est-ce pas un ustensile évidemment permis? Il a fallu le dire, parce qu’on aurait pu supposer qu’en raison de son usage restreint aux cas de réunion solennelle, il est défendu de le traîner le samedi on prévient donc que c’est permis. R. Juda au nom de Samuel permet de transporter en ce jour de grandes hottes et des cuves, et il ne faut pas croire qu’elles sont interdites en raison de leur destination toute locale. R. Aba au nom de Samuel permet aussi de transporter des matelas en ce jour; R. Aba au nom de Rav permet aussi de déplacer les charpentes supérieures et inférieures des tisserands (malgré leur grand poids), sauf les colonnes qui restent debout. Toutefois, dit R. Aba, cette dernière défense ne s’applique qu’aux colonnes fichées en terre (580)En les déplaçant, on remuerait la terre.; mais il est permis de remuer celles des constructions (581)Qui s'emboîtent dans des trous.. R. Zeira, au nom de R. Juda, au nom de Rav, permet de déplacer en ce jour les tiges et les cordages des tisserands; puisqu’au dire de R. Yossé, R. Yohanan demanda à R. Juda b. Levi s’il est permis de déplacer lesdits ustensiles; il répondit affirmativement. Selon R. Juda b. Pazi, au contraire, à la suite de cette question faite par R. Yohanan et R. Juda b. Levi, celui-ci l’interdit; et pourquoi? Parce qu’en semaine on ne le pourrait pas, vu sa lourdeur.
Pnei Moshe non traduit
כל שניטל בשנים. שכבד הוא וצריך שני בני אדם לטלטלו ניטל הוא בשנים ובד' או בה' אסור והקשה ר''ז עלה דאם התירו בשנים א''כ אפי' בד' או בה' מותר שהכל לפי כובדו:
מה דאמר ר' מנא וכו'. כלומר והכי שמעינן נמי מהאי דאמר רב מנא אמר ר' יוסה דכך היה מעשה שהיו התינוקת טעונין להספסל ודר' יודה בן פזי והזקנים היו מסייעין להון:
ולאו כלי הוא. ומאי קמ''ל פשיטא שמותר וקאמר דהא קמ''ל שלא תאמר הואיל ותשמישן במקומן ואדם קובע להן מקום וכו' הלכך איצטריך לאשמועינן שהתירו להן:
וסוגין. הסלים הגדולים:
מכבש מיטות. שמכבשין את הנסרים שלה להשוותן:
כובד העליון והתחתון. הן שני עצים עגולין של האורג אחד הוא לפניו שכורך בו יריעה הנארגת וזהו העליון והתחתון שכרוך עליו השתי והוא להלן ממנו וכבדין הן ואפי' כן מטלטלין אותן:
חוץ מן העומדין. הן העמודים שהכובדין תקועין בהן:
בעומדין ששם. כלומר שקבועין שם ומשום אשווי גומות הוא שאסרו אבל בעומדין שכאן שאינן קבועין וניטלין מכאן לכאן מותר אע''פ שהן גדולים וכבדין:
של קורייס. של הסורג:
מה דר' יוסי אמר ר' יוחנן. לא כן הוא שהתירו להדיא אלא ששאל וכו' וא''ל מטלטלין ור' יודה בן פזי לא אמר כן אלא שאין מטלטלין אמר לו:
מפני שאין מטלטלין. כלומר שאינן ניטלין מפני כובדן וקובע להן מקום:
Shabbath
Daf 83a
משנה: כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵישָׁה. כָּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין לְצוֹרֶךְ וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ:
Traduction
R. Juda dit: il est permis de déplacer tous les ustensiles, à l’exception de la grande scie de bois, ou du soc de charrue. On peut aussi les déplacer, soit pour son usage personnel, soit même sans ce but. Selon R. Néhémie, on ne peut les prendre que pour son usage.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל הכלים ניטלין בשבת חוץ וכו'. ובנוסחת המשנה של הש''ס בבלי גריס הכא ר' יוסי אומר כל הכלים וכו'. המסר הגדול מגירה גדולה שמנסרין בה הקירות ויתד של המחרישה הוא הכלי שחורץ בארץ ולפי שכלים כאלו קפיד עלייהו שלא יפסידו והוי מוקצה מחמת חסרון כיס:
כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך. מסקנת פירושא דמתני' כך הוא כל הכלים שמלאכתן להיתר כגון קערות וכוסות וכיוצא בהן ניטלין הן בין לצורך גופו או מקומו ובין שלא לצורך גופו או מקומו אלא שמטלטלו בשביל עצמו של הכלי שלא יגנב או שלא יהא נפסד ויתייבש בחמה ומטלטלו מחמה לצל. וכלים שמלאכתן לאיסור כגון מכתשת וריחיים וכיוצא בהן שהן לדברים שאסור לעשות בשבת ניטלין הן בין לצורך גופו להשתמש בהן דבר המותר ובין לצורך מקומו של הכלי. אבל לצורך עצמו של הכלי כגון מחמה לצל או שלא יגנב אסור:
ר' נחמיה אומר אפילו כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו או לצורך מקומו מותר אבל מחמה לצל או כיוצא בו שהוא בשביל עצמו של הכלי נקרא שלא לצורך ואסור ואין הלכה כר' נחמיה:
משנה: קָנֶה שֶׁל זֵיתִים אִם יֶשׁ קֶשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה. וְאִם לָאו אֵין מְקַבֵּל טוּמְאָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִיטָּל בַּשַּׁבָּת:
Traduction
Lorsqu’en tête d’une tige creuse pour olives (583)Elle sert à contrôler la maturité des olives. C'est donc un ustensile. il y a un nœud, elle est susceptible d’impureté; au cas contraire, non. En tous cas, on peut la transporter le samedi pour soi.
Pnei Moshe non traduit
מתני' קנה של זיתים. שהוא עשוי לבדוק בו הזיתים שכנסן במעטן כדי שיתאסף שמנן בתוכן ויהא נוח לצאת ובודק אותן בקנה. אם כבר הגיעו לעצרן בבית הבד:
אם יש קשר בראשו. כעין פקק שבקנה קולמוס מקבל טומאה לפי שמשתייר בהקשר שמן הזב מהזיתים ועשוי הוא לכך שיהא רואה בו אם נתרככו הזיתים להוציא שמנן והוי הקשר כבית קבול:
ואם לאו. שאין בו קשר אינו מקבל טומא:
דהוי ליה פשוטי כלי עץ ואעפ''י שהוא חלול אין חללו עשוי לקבל כלום:
בין כך ובין כך ניטל בשבת. שהרי כלי הוא שמהפך בו הזיתים:
הלכה: רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי נְחֶמְיָה דְאָמַר אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ: רִבִּי יוֹחָנָן וְרַבָּנִן דְּתַמָּן. חַד אָמַר. לְצוֹרֶךְ. לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ. שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ. וְחָרָנָה אָמַר. לְצוֹרֶךְ. לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ. שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵין נִיטָּלִין אֶלָּא לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ וּלְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָן. לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל עַל הַמְּלֵאִין שֶׁמְטַלְטְלִין אוֹתָן שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ וְעַל הָרֵיקָנִין שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לְמַלּוֹתָן. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְמַלּוֹתָן. שֶׁבֶּית שַׁמַּי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אַתְיָא דְבֵית שַׁמַּי כְרִבִּי נְחֶמְיָה. אַתְּ אָמַרְתָּ. הֲלָכָה כְרִבִּי נְחֶמְיָה. וְלֹא הֲלָכָה כְבֵית שַׁמַּי.
Traduction
R. Juda dit au nom de Rav que l’avis de R. Néhémie disant qu’ ''on peut seulement les prendre pour son usage'', sert de règle. R. Yohanan et les rabbins de Babylone l’expliquent diversement: l’un dit qu’il s’agit de l’usage personnel, et en ce cas seul, R. Néhémie permet de les prendre; l’autre dit qu’on entend par ''usage'' le besoin que l’on a de l’objet même et de sa place, ou du manque de l’un et de l’autre, auquel cas R. Néhémie permet seulement de les prendre si l’on a besoin des objets même et de leur place. On a enseigné que R. Judan dit: l’école de Shammaï et celle de Hillel s’accordent à dire que les vases pleins de fruits peuvent être déplacés même si l’on n’en a pas besoin, ainsi que les vides qu’on se propose d’emplir; la discussion n’a lieu que pour les vases vides que l’on n’a pas l’intention d’emplir de suite, et Shammaï interdit alors de les déplacer, tandis que Hillel le permet. - Est-ce à dire que cet avis de Shammaï n’est d’accord que selon R. Néhémie, et qu’il s’agit seulement d’autoriser le déplacement pour l’usage personnel? -Non, il a été dit que l’avis de R. Néhémie sert de règle, sans parler de celui de Shammaï; c’est qu’il y a aussi conformité avec l’avis de Hillel, et que l’on entend par ''usage'' celui de l’objet même et de sa place. –
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב יהודה בשם רב וכו'. ולקמן פריך עלה:
ר' יוחנן ורבנן דתמן. של בבל פליגי בפירושא דמתני' חד אמר וכו' ושלא לצורך גופו אלא לצורך מקומו קרי נמי שלא לצורך ור' נחמיה אומר וכו' ואידך ס''ל דצורך מקומו לצורך הוא ושלא לצורך היינו שלא לצורך גופו ושלא לצורך מקומו אלא מחמה לצל ור' נחמיה אומר וכו' אבל מחמה לצל לא:
לא נחלקו ב''ש וב''ה. פלוגתייהו בתוספתא פ' ט''ו היא דגריס שם ב''ש אומרים אין ניטלים אלא לצורך וב''ה אומרים לצורך ושלא לצורך ולא נחלקו על כלים המלאין וכן על הריקנים ויש בדעתו למלאותן היום שמטלטלין אותן אפי' שלא לצורך גופן או מקומן דהא מיהת ראויין הן למלאותן ויש לו צורך למה שבתוכן. ועל מה נחלקו על הריקנים שאין בדעתו למלאותן היום:
אתיא דב''ש כר' נחמיה. ופריך אי הכי את אמרת לעיל בשם רב הלכה כר' נחמיה ולא הלכה כב''ש היא בתמיה והלא ב''ש במקום ב''ה אינה משנה:
הלכה: דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת בּוֹדֵק הַזֵּיתִין. כֵּיצַד הָיָה יוֹדֵעַ. אִם מְלוּכְלַךְ בְּמַשְׁקֶה בְּיָדוּעַ שֶׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּטְעָן. וִאִי לֹא. בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּטְעָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. לֹא תַנֵּי שְׁמוּאֵל אֶלָּא לִהְיוּת שׁוֹלֶה בוֹ הַזֵּיתִין. קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ לִהיוֹת פּוֹקֵק בּוֹ הַחֲלוֹן. נֵימַר. אִם הָיָה קָשׁוּר וְתָלוּי פּוֹקְקִין בּוֹ. וִאִילֹא אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מוּתְקַן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר וְתָלוּי. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָֽשְׁכֵנִי חִילְפַיי וְהַרְאֵינִי נֶגֶר מִשֶּׁל בֵּית רִבִּי קָשׁוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָלוּי. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מִכֵּיוָן שֶׁנִיטְּלוֹ וְנִיתְּנוֹ לְתוֹךְ יָדוֹ נַעֲשֶׂה כְמַפְתֵּחַ.
Traduction
Chez R. Yanaï, on explique pourquoi ''la tige creuse, préparée pour examiner la maturité des olives'', est susceptible d’impureté; c’est à cause de sa destination, ainsi déterminée: si le bout se trouve humecté de sève au contact des olives, il est certain qu’elles sont mûres pour l’opération du pressoir; au cas contraire, non. R. Mena répliqua: Samuel a enseigné différemment, que cette tige creuse sert à puiser des olives du pressoir. Si une tige est destinée à fermer le verrou d’une fenêtre, dira-t-on que l’on peut seulement l’employer à cet effet si elle y est attachée et suspendue, et que c’est interdit au cas contraire? R. Simon b. Gamliel dit qu’il suffit de l’y avoir destinée, sans attache. Mais n’est-il pas dit, par R. Yohanan, qu’un certain Hilfia l’entraîna à voir que le crochet servant à fermer chez Rabbi était attaché, non suspendu? N’est-ce pas contraire aux 2 préopinants, dont l’un exige les 2 conditions et l’autre aucune? C’est que, répondit R. Judan, du moment qu’on a pris cette tige en main, elle est considérée presque comme une clef, qu’il suffit de voir attachée pour s’en servir.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דבי ר' ינאי אמרי קנה וכו'. לפרש מהו קנה של זיתים וכדפרי' במתני':
המעטן. הוא הכלי שצוברין בו הזיתים להתאסף שמנן ע''י שמתחממים יחד:
א''ל ר' מנא לא תני שמואל. לפרש להיות בודק הזיתים אלא להיות שולה בו הזיתים מן המעטן וקמ''ל דאפי' אינו עשוי לבדוק בו אלא שע''י הקשר שבראשו מוציא הוא הזיתים הוי ליה בית קבול:
קנה וכו' נימר. דכך הוא הדין שאם היה קשור ותלוי שאינו נגרר בארץ פוקקין בו בשבת וכו' וכך הוא בתוספתא פ' ט''ו:
משכני. משך אותי חילפיי והוא אילפא והראה לי הנגר של בית רבי שנועלין בו והיה קשור ואינו תלוי וזהו דלא כמאן:
א''ר יודן וכו'. כלומר לעולם כרשב''ג ס''ל דמכיון שנטלו ונתנו לתוך ידו להכינו לכך נעשה כמפתח ופותח ונועל בו והוא שהראהו קשור נזדמן הוא כך ולא שהיה צורך להיות קשור אלא בהתקינו לכך נמי סגי:
כֶּלִי הַמְיוּחַד לְאִיסּוּר מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ לְצוֹרֶךְ. לְהֵיתֵר בֵּין לִצוֹרֶךְ בֵּין שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. רְאֵה עַד אֵיכָן הֵיקִילוּ בַשַּׁבָּת. שֶׁאֲפִילוּ דְבָרִים שֶׁאֵין תַּשְׁמִישָׁן לְשֵׁם שַׁבָּת הִתִּירוּ אוֹתָן לְשֵׁם שַׁבָּת. דָּמַר רִבִּי לָעְזָר. דֶּלופִקֵי לָמָּה הִיא טְמֵיאָה. מִפְּנֵי שֶׁהַשַּׁמָּשׁ אוֹכֵל עָלֶיהָ. בַּסִּיס דִּידֵיהּ לָמָּה הִיא טְמֵיאָה. מִפְּנֵי שֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד עָלֶיהָ. רְאֵה עַד אֵיכָן הֶחֱמִירוּ בְטוּמְאָה. שֶׁאֲפִילוּ דְבָרִים שֶׁאֵין תַּשְׁמִישָׁן לְשֵׁם טַבֶּלָּה. 83a טִימְאוּ אוֹתָן לְשֵׁם טַבֶּלָּה.
Traduction
Tout ustensile ayant une destination interdite pourra être employé si l’on en a besoin le samedi; s’il a un emploi permis, on peut le prendre en tous cas. Vois, dit R. Yossa, combien l’on a accordé de facilités le samedi, puisque l’on a permis d’employer, pour l’usage de ce jour, même des objets dont on ne se sert pas d’ordinaire à ce moment et qui comportent un caractère d’interdit. R. Eliézer dit aussi des règles plus sévères en fait de pureté: pourquoi la table (ou delfikh trépied) est-elle présumée impure? Parce que le domestique (peu scrupuleux) y mange; et de même, ce qui lui sert de base (basis), parce que le domestique s’y tient debout. On peut voir quelle est la sévérité des lois de la pureté, puisque l’on considère comme tablette ce qui n’a pas ce but d’ordinaire, et qu’elle est susceptible d’impureté.
Pnei Moshe non traduit
כלי המיוחד לאיסור מטלטלין אותו לצורך מקומו ואם הוא מיוחד להיתר בין לצורך ובין שלא לצורך:
שאין תשמישן לשם שבת. שאינן עשויין להשתמש בהן בשבת והתירו אותן לטלטל לשם שבת:
דאמר ר''א דלופקי למה היא טמאה. כדתנן בפ' כ''ב דכלים השלחן והדלופקי וכו'. ובסיס דידיה שהדלופקי נתון עליו מפני שהשמש עומד עליו כשמסדר את הכלים וא''כ ראה עד היכן החמירו בטומאה שטימאו את הבסיס משום טבלא. ואעפ''י שאינו עשוי לשם כך. ומעתה ראה עד היכן הקילו בהיתר טלטול כלים בשבת שהדלופקי עם הבסיס שלו ניטלין הן בשבת:
אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּלְגֵּז לָתֵת עָלָיו לקָּטָן. הַכּוּשׁ וְהַכַּרְכַּר לִתְחוֹב בּוֹ. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. שְׁרָא לִי רִבִּי אַבָּהוּ מֵיסַב קִילוֹרִית בַּשַּׁבָּת. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ. דִּלֹכֵן מַה בֵין קוֹץ לָזֶה. רִבִּי בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מָהוּ מִיגְבְּלָתָהּ בְּיוֹם טוֹב. אָמַר לֵיהּ. אֵינוֹ אוֹכֵל נֶפֶשׁ.
Traduction
– ''Une espade, ou une fourchette, etc.'' R. Simon raconte que R. Abahou lui permit d’emporter un collyre le samedi. En effet, dit R. Aba b. Cohen au nom de R. Sheshet, notre Mishna le confirme, en permettant le transport ''d’une aiguille pour enlever l’épine''; or, si le collyre était interdit, ceci le serait aussi, car ces 2 objets ne diffèrent pas. R. Aba demanda devant R. Mena s’il est permis de préparer le collyre au jour de fête, comme l’on peut pétrir en ce jour; non, fut-il répondu, parce que ce n’est pas un objet de nourriture.
Pnei Moshe non traduit
אח הרחת וכו'. מיסב קילורית בשבת. אם מצער אותו מותר ליטלו הימנו:
מתני' אמרה כן מחט של יד וכו' דאם לא כן מה בין קוץ שמותר ליטלו לבין זה אלא ודאי דמיא להיתרא דקוץ:
מהו מיגבלתה ביו''ט. אגבינה דהוזכרה במתני' קאי אם מותר לגבל את הגבינה ביו''ט וא''ל וכי אינה אוכל נפש דקסבר כשם שלישה מותרת ביום טוב. כך מותר לגבן את הגבינה בי''ט:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source